המשביר לחקלאי בע"מ נ' רחמני ואח'

החלטה

1.התנגדות המבקשים לביצוע שטר חוב ע"ס 100,000 ₪ (תיק ת"ט 52444-10-12), והתנגדות המבקש 1 לביצוע 4 שיקים על סך כולל של 215,229 ₪ (תיק ת"ט 44957-10-12).

לאחר עיון בהתנגדויות, לאחר ששמעתי חקירת המבקשים בפני וכן סיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדויות להתקבל באופן חלקי כפי שיפורט להלן.

רקע השטרות הינו עסקאות לאספקת סחורה לעבודה חקלאית דוגמת חומרי הדברה, אריזות וכו', שנכרתו בין המבקש 1 למשיבה, כעולה מן הדברים במועדים כלשהם לאחר שנת 2008 או 2009.

תחילה, באשר להתנגדות המבקשת 2, ולאחר שהסכים ב"כ המשיבה בהגינותו כי בנסיבות יש ליתן לה רשות להתגונן לנוכח טענתה להעדר חתימתה על שטר החוב, טענה שלא קרסה בחקירתה, מתקבלת התנגדותה בטענה זו ובטענות בגינן תתקבל התנגדות המבקש 1, כמפורט להלן.

2.באשר להתנגדות המבקש 1 לביצוע שטר החוב, דינה להתקבל בטענה לחיוב בכפל, בנוסף לתיק ההוצל"פ בגין השיקים, ובטענת ההתיישנות, אולם דינה להידחות בטענה להעדר חתימתו על השטר ובטענה לכשלון התמורה ולנזקים.

התנגדות המבקש 1 לביצוע השיקים דינה להתקבל באשר לשני שיקים, ע"ס 70,000 ₪ וע"ס 45,229 ₪, אשר נטען כי הוחלפו בהסכמת המשיבה בשני השיקים הנוספים ע"ס 50,000 ₪ כל אחד, ודינה להידחות ביתר הטענות.

אף כי טען המבקש בהתנגדותו כי לא חתם על שטר החוב, הרי שבחקירתו בראשית ההליך בבית משפט השלום בתל אביב (בטרם הועבר הדיון לבית משפט זה), ביום 15.1.13, אישר במפורש בתשובה לשאלה כי אמר בתצהיר שלא חתם על שטר החוב, כי זוהי חתימתו על גבי השטר. יתרה מכך, המבקש המשיך והשיב לשאלות ברורות באשר לנסיבות חתימתו על השטר, היכן חתם, האם השטר הובא אליו לחתימה, היכן נפגש עם מי מטעם המשיבה לשם החתימה, ואף השיב בעדותו, בניגוד לאישור באשר לחתימתו שלו, כי אשתו, המבקשת, לא חתמה.

הלכה למעשה, עוד בחקירתו בבית משפט השלום בתל אביב קרסה הטענה כליל. אולם, כעת, בחקירתו בפניי, שב וטען המבקש כי אין המדובר בחתימתו, בסתירה גמורה לאישור החתימה וכלל פרטיה הנדרשים בחקירה הקודמת כאמור, בטענה כי עת אמר כי המדובר בחתימתו היה בלחץ. יחד עם זאת, משנשאל האם גם כעת הינו בלחץ, השיב "אני תמיד בלחץ. היום אני קצת יותר מאופס." (עמ' 5 ש' 31, עמ' 6 ש' 1).

המדובר אפוא בטענה סתמית, הבאה בסתירה גמורה לעדות קודמת של המבקש ואשר נטענת מבלי שניתן כל הסבר מניח את הדעת לשינוי הגרסה ולשאלה כיצד זה מתיישבת הגרסה החדשה עם הפירוט המדוקדק של התרחשות האירועים שניתן ע"י המבקש בעצמו בתמיכה לגרסה הראשונית בדבר החתימה על השטר.

3.יחד עם זאת, הרי שבנוגע לטענת ההתיישנות ולטענה כי המדובר בחיוב בכפל שכן נפתח תיק הוצל"פ בגין השיקים שחוללו, מצאתי כי לנוכח ההלכות הנותנות, יש מקום ליתן למבקשים רשות להתגונן בטענות אלה.

כידוע, הלכה היא כי בשלב בו שוקל בית המשפט האם ליתן למבקש רשות להתגונן בפני תובענה, אין מוטל על מבקש הרשות אלא עול הוכחה מצומצם, במסגרתו לא נשקלים שיקולי מהימנות, לא נבדקות הראיות לגופן והרשות ניתנת מקום שאין הגנתו של המבקש קורסת, אף אם נותרת היא בגדר הגנה בדוחק, ולפיכך, רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו, רק אז תידחה בקשתו.

בשלב זה, לא רשאי בית המשפט לקבוע עובדות, או לברר את המצב הקיים לאשורו, וככל שמבקש הרשות מאשר בחקירתו טענותיו בתצהיר, יש ליתן לו הרשות. חקירת המבקש נועדה להביא את המצהיר לנסיגה מן הגרסה האמורה בתצהירו, כלומר להציל מפיו מידע שימוטט את ההגנה על פי התצהיר, וככל שהדבר לא הושג והמצהיר עומד על טענותיו, אין מקום להמשך בירור במסגרת הבקשה, שכן זו אינה באה במקומו של המשפט עצמו.

ר' א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' עשירית, מעמ' 402, ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) בעמ' 675, ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (ניתן ביום 9.12.09, לא פורסם), ועוד.

כפי העולה מן הדברים, המדובר בהתקשרות מחודשת של המבקש עם המשיבה בשנת 2009 לערך, אולם המבקש העיד ברורות כי עסקיו עם המשיבה אינם רק ממועד זה, אלא מזה שנים רבות, 20 שנה (עמ' 6 לפרוט' ש' 16-17), באופן המטיל ספק הן בשאלת מועד חתימתו של השטר (הנעדר תאריך) והן בשאלה אילו חיובים נועד להבטיח וכפועל יוצא מהו מועד היווצרותם.

מתוך כך, אף השאלה האם ייתכן כי מדובר בחיובים אשר נתבעו זה מכבר במסגרת הבקשה לביצוע השיקים (נשוא תיק ת"ט 44957-10-12) טעונה בירור.

3.באשר לשיקים, ראשית, לטענה כי לא חתם על השיקים (או על חלקם) שאינה אלא טענה סתמית, שלא נטענה בהתנגדות והועלתה אך במהלך הדיון (זאת על אף שהמבקש טען בחקירתו כי גילה את העניין שבועיים קודם לכן), ואשר אינה מצדיקה מתן רשות להגן.

המדובר בטענה שאינה מנומקת ואף באה בסתירה לעדות המבקש בעצמו לפיה רק הוא חותם על השיקים בעסק (ר' עמ' 8 לפרוט' ש' 3-4), ולשאלה איך ייתכן כי ישנם שיקים שלא נחתמו על ידו השיב "לא יודע. זה בבדיקה." (עמ' 8 ש' 5-6).

יתרה מכך, לא ברור כיצד מתיישבת טענה זו עם האמור בסעיף 18 לתצהירו שם טוען הוא בפה מלא כי מסר בעצמו את כל ארבעת השיקים למשיבה (שניים כשיקים חלופיים לשניים אחרים).

מיותר לציין, כי אין לשעות לטענת המבקש הן בעניין זה והן באשר לפרטי הסחורות הפגומות, ולפיה המדובר בעניינים המצויים בבדיקה, שכן עמד למבקש פרק זמן של כשמונה חודשים מאז הגשת ההתנגדויות לעריכת כל בדיקה בה חפץ.